מַאֲמָר 2007

מאמרים

קלודי טל טל, ק'(2007). הד הגן ​

מבוא

היוזמה לכתוב מאמר על גבולות עלתה משני כיוונים: כיוון אחד הוא שאלות תכופות על גבולות ודרך הצבתם שמופנות אליי(בהיותי פסיכולוגית ילדים ...) על ידי הורים, גננות, מורים ואחיות "טיפת חלב"; הכיוון האחר הוא מאמר על ערכים בחינוך שהשתתפתי בכתיבתו  לאחרונה שבו עניין הצבת הגבולות עלה מהזוית ה"ערכית" או המוסרית שלו. שני מקורות אלו-דהיינו התנסותי ב"שדה" בכל הקשור להתלבטויות שקשורות להצבת גבולות מצד אחד ושיקולים שקשורים בערכים שהגישות החינוכיות שמבטאות אותם ישפיעו אפוא על כתיבת המאמר. כמעט מיותר לציין שההמלצות האופרטיביות שכלולות במאמר משקפות את תפיסת עולמי החינוכית ועל כן אין מדובר בהמלצות  אוניברסאליות מחייבות שאותן יש לאמץ בעיניים עצומות. עם זאת אנסה לנמק את דבריי ולהסביר את המלצותיי על מנת לאפשר לקורא מבט ביקורתי על הכתוב כך שאימוץ ההמלצות ייעשה-אם בכלל מתוך שיקול דעת. על כן מאמר זה יעסוק בהגדרת הגבולות, למה ניתן לצפות בתהליך חינוכי "נכון" של הצבת גבולות. איך נציב גבולות לילדים ובאיזה גיל רצוי להתחיל בהצבתם ?הגדרות של גבולות ומשמעותם גבול מוגדר במילון ספיר(1997) כ" קו המבדיל בין דבר לדבר, בין מקום למקום, בין ארץ לארץ , בין תקופה לתקופה, בין תחום ותחום;" וכן כ" סוף, קצה, נקודה או קו שאין להגיע אל מעבר להם". דומני שבשיח היומיומי שלנו בהקשר לחינוך ולהתנהגותם של הילדים , אנו מרבים להשתמש במושג הגבולות וליישם אותו במשמעות השנייה המוזכרת במילון ספיר. לדוגמה, כמה ממתקים מותר שהילד יאכל כל יום ?, עד מתי מותר לשחק במוקדי הגן החופשיים ?, לכמה ילדים מותר-בו זמנית-לשחק במוקד הקוביות ?, מה מותר ומה אסור לעשות במהלך המפגש ? ועוד. מרבית השאלות שמופנות אליי על ידי הורים ומחנכים נוגעות למשמעות זו של הגבולות. עם זאת, מצבים רבים בחיי היום יום במסגרת החינוכית ובכלל קשורים  למשמעות הגבולות במובן של "קו שמפריד בין דבר לדבר...בין תחום לתחום".     

בסביבות גיל שש (במדינות מסוימות שבע,) על פי תאריך הלידה, אמורים ילדים לעבור מגן חובה לכיתה א.'

מעבר זה הנו אחד המעברים המשמעותיים והמרגשים שחווה הילד במהלך שנות הילדות. אולם, מתברר כי תאריך הלידה אינו מהווה בהכרח אינדיקציה מספיק טובה לבחינת מידת הבשלות של הילד המתאימה למעבר מהגן לבית הספר.

ישנם ילדים שמוטב להשאירם שנה נוספת בגן, על מנת שיגיעו לבית הספר כשהם בשלים יותר ומוכנים למעבר. רצוי במיוחד לבחון את רמת הבשלות של הצעירים שבין הילדים, ילידי הרבעון האחרון של

השנה (ספטמבר- דצמבר.)

מהי משמעות המושג "בשלות לכיתה א?"

בשלות הנו מושג התפתחותי השאול מעולם הטבע. זהו תהליך טבעי שאינו דורש התערבות ממש כפי שפירות ילדים מסוימים מהר יותר מאשר אצל אחרים,

בקרב המתרחש ותיקון, יכול להיות בשל ילד אף הנמצאים על אותו הענף בעץ אינם מבשילים כולם בו זמנית. בתחומים מסוימים, יותר מאשר באחרים, כפי שבינקות ישנם פעוטות המקדימים ללכת אך מתעכבים בדיבור, ולהפך. ההנחה הבסיסית היא שכל הילדים הבריאים עוברים את אותם

השלבים ההתפתחותיים, אולם קצב ההבשלה עשוי להשתנות מילד לילד. מיומנויות שיאפשרו לילד למלא את בשלות מתייחס למכלול השלבים של רכישת המושג משימת הלמידה וההקשבה בבית הספר.

הילד אמור להיות מסוגל לעבור מפעילות שרובה משחקית לפעילות של למידה, שהיא יותר פורמאלית ומוכתבת. תלמיד כיתה א' צפוי לשבת כארבע – חמש שעות ביום מול המורה. השוני בצורת הלמידה משמעותי, והוא כרוך ביכולת שלו להתרכז לאורך זמן במטלות הלימודיות.

ומייחסים לו רק את הפן מתרגמים נכון את המושג בשלות אינם ההורים פעמים רבות קוגניטיבי, הדורשים התייחסות:

תחומים בעצם הבשלות מחולקת לארבעה כאשר הרגשי, מטורי, רגשי וחברתי. בכל אחד מתחומים אלו יש לבחון את רמת בשלותו של הילד, כלומר את רמת התפתחותו, בהשוואה לזו של ילדים אחרים בני גילו.

התחום המוטורי:

את ההבשלה בתחום המוטורי ניתן לחלק לשניים: המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה. ברמת המוטוריקה הגסה מצופה מילד בן שש שיהיה בעל יכולת תנועה תקינה: שיוכל לעלות

ולרדת במדרגות בביטחון, לקפוץ על רגל אחת, ללכת בקו ישר תוך שמירה על שיווי משקל, להשתמש במתקני שעשועים (להתנדנד, לטפס על סולמות,)… לרכב על אופניים תוך שימוש בגלגלי עזר. אצל רוב הילדים בני השש תחום זה תקין ואינו מעורר בעיות מיוחדות. לעומת זאת, תחום המוטוריקה העדינה עשוי להיות בעייתי יותר אצל ילדים מסוימים. על מנת שילד שהוא מסוגל

יש לוודא טרם הכניסה לכיתה א'

יהיה מסוגל לרכוש את מיומנות הכתיבה, שהוא יודע לגזור ולהדביק ושהוא משולש ואיקס (ריבוע,)עיגול, להעתיק צורות בסיסיות לתאום טוב בין הראייה לבין המערכת יש לצפות כמו כן, מצליח לרכוס כפתורים ורוכסן.

המוטורית, כלומר תנועת היד לפי תנועת העין, וכן ליכולת אחיזת עיפרון טובה. פעילויות רבות בחיי היומיום מערבות באופן טבעי את שני סוגי המוטוריקה, ולא תמיד חייבים לפנות לחוגים ולאנשי מקצוע. בתחום המוטוריקה הגסה ניתן לצאת ולשחק בכדור או לרכב על אופניים, פעילויות שבדרך כלל אינן נעשות בגן. בתחום המוטוריקה העדינה ניתן להיעזר משחק גזירה, צביעה, ציור, תליית אטבי כביסה, בילד למשימות ביתיות כמו לישת בצק, בבוץ, פלסטלינה ועידוד הילד להתלבש בעצמו.

התחום השכלי (הקוגניטיבי:)

התחום השכלי כולל מספר מיומנויות:

.1 יכולות תפיסה והרכבת תבניות (פאזלים והרכבת גופים הנדסיים.)

.2 תפיסת כיוון (הבחנה בין יד ימין ליד שמאל, שימוש במושגי יחס כמו: לפני, אחרי, בין,

בתוך והתמצאות בסביבה הקרובה לבית.)

.3 זיכרון לטווח קצר/ארוך.

.4 אבחנה חזותית.

.5 אבחנה שמיעתית ומודעות פונולוגית (חלוקת מילה להברות, חריזה.) .6 יכולת שפתית – על הילד להיות מסוגל להכיר מילים בסיסיות, לבנות משפטים בני חמש מילים, להביע רצף רעיוני. ישנם ילדים המתקשים במיוחד בתחום השפתי, כדוגמת שיבושי היגוי או שיבושים בבניית משפט, דיבור לא מאורגן או קשיים בהבנה. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם מומחה ולפנות להערכה של קלינאית תקשורת. יתכן והילד זקוק לעזרה ותרגול אינטנסיביים השונים ממה שהגן או הבית יכולים לספק לו.

.7 הבנת רצף וסדר (ספירה עולה, הכרת ימות השבוע ושחזור סדר אירועים.)

.8 ידע כללי – הילד אמור לענות על שאלות ידע כללי כמו היכן הוא גר.

.9 יכולת למלא הוראות מורכבות. .10 עלייה בטווח הריכוז והקשב – באופן כללי ילד שעולה לכיתה א' צריך להיות מסוגל למקד את הקשב לפרק זמן של 45 דקות, אורכו של שיעור, מבלי שדעתו תוסח על ידי הגירויים

מסביב.

בכדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות רצוי להרבות בשיחה עם הילד בשפה ברורה ומובנת, לעודד ולסייע לו להרחיב את אוצר המילים והיכולת התחבירית על ידי הקראת סיפורים

ההבנה של גורם ותוצאה, הרצף, השפה, ההקראה מפתחת את הידע, ומשחקי מילים.

היכולת לקשב לאורך זמן, ומפתחת סקרנות. מעבר לכך, היא מפתחת קשר ב"מרחב מוגן"

אפשר להקשיב לקלטות או

במידה וקשה לכם לקרוא, לערכי משפחה. דוגמה ומשמשת לפיתוח המודעות הפונולוגית שנית, בתמונות. את על מה שרואים דיסקים ולספר לילדים

נותנים לילדים עיתונים, מספריים ודבק ומבקשים ממנו לגזור ולהדביק מילים באות א' ב…' או תמונות שמסתיימות באות ש.' פעילות מעין זו מעסיקה את הילד וכן משפרת את המוטוריקה

העדינה והיכולות שכליות שלו. לשם פיתוח יכולות שיום ניתן, לדוגמה, לבקש מהילד לומר שמות של בעלי חיים ורהיטים

שהוא מכיר. לפיתוח כישוריים חשבוניים, ניתן לבקש מהילד לערוך את השולחן עם 4 מזלגות או לשאול שאלות כגון: "אם יבוא חבר אז כמה צלחות צריך לשים על השולחן"?

לבסוף, חשוב לעודד את הילד לספר חוויות, לעודד פיתוח סקרנות ורצון לדעת על ידי מתן

מענה לשאלותיו בסבלנות ובאופן התואם לגילו.

התחום הרגשי:

תחום זה הנו אחד מתחומי הבשלות המשמעותיים ביותר במעבר מהגן לבית הספר. הן זו על מנת לאפשר לילד להיות פנוי ללמידה, למעשה, העצמאות הרגשית דרושה, המתרחשת בכיתה והן זו המתקיימת במסגרת שיעורי הבית. המאפשרת חופש פעולה ועוטפת, משפחתית אינטימית, של חממה, ממסגרת המעבר, מסוים ואפשרויות בחירה, למסגרת חדשה, לא מוכרת, הדורשת אחריות, עצמאות, עמידה בזמנים ונורמות התנהגות ומשמעת חדשות, דורש מוכנות רגשית. הקריטריונים בתחום הרגשי הבוחנים מוכנות לכיתה א' הינם: עצמאות רגשית – תשאלו את עצמכם האם הילד חושש להשתתף במפגש, האם הוא מעדיף עדיין את פינת המשחקים על ללא בפעילויות חושש להשתתף שמא הוא אקטיבי או הוא האם פני פעילויות לימודיות, לו לשאת גם חוסר מאפשר העצמי בטחונו והאם מרבה לבכות הוא האם הדרכת הגננת,

הצלחה. יש לבחון גם יכולת עמידה בהצבת גבולות, אחריות אישית, שליטה עצמית ודחיית

סיפוקים וכן עליה בכושר ההתמדה. כיצד ניתן לסייע בתחום הרגשי? הצבת גבולות ועזרה בפיתוח עצמאות – נסו לעודד את הילד לחשיבה ולמציאת פתרונות. כשהוא נתקל בבעיה, כדאי לשאול אותו כיצד הוא מתכוון לפתור אותה, ואם הוא מתקשה חשבו יחד איתו על פתרון. יחד עם זאת חזקו אותו כשהוא מפגין ושבחו אותן שהוא מבצע בדקו ולמסוגלותו, התואמות לגילו משימות עליו הטילו עצמאות.

אותו על כל הצלחה, שכן חיזוקים חיוביים חשובים מאוד לפיתוח הביטחון העצמי שלו. שמשו מודל עבורו לדחיית סיפוקים. הימנעו ממתן שוחד, מתחנונים וכדומה. עזרו לו להתמודד עם

תסכול וכשלון, תוך עידוד למאמץ או ניסיון נוסף.

התחום החברתי: במעבר מהגן לכתה א' הילד הופך מהילד הבוגר בגן לילד הצעיר ביותר במסגרת ביה"ס, בה החברה היא רב גילאית, הדורשת התמודדות עם מצב חברתי חדש וקריאת מפה חברתית

ברמה שונה. תחת שינויים חברתיים אלו עליו למצוא מחדש את מיקומו מבחינת השייכות

לכתה ולביה"ס. קריטריונים בתחום החברתי הבוחנים מוכנות לכיתה א' הינם: יכולת אמפתיה בסיסית, יכולת המתנה בתור, תחרות בונה, הבנה של חוקי המשחק, עם אחרים, משחק ושיתוף פעולה פיתוח מצפון, התחשבות בזולת פתרון דילמות חברתיות מבלי לפנות בכל פעם לגננת, הצבת גבולות – על מנת להשתלב במסגרת הבית ספרית ילד צריך להיות מסוגל לקבל את המרות של המבוגרים האחראים ולציית לחוקים. לילד שמתקשה להתמודד עם סמכות צפויות בעיות משמעת בכתה. הוא ינסה להתמרד, לנהל מאבקי כוח עם המורה ולבדוק שוב ושוב את הגבולות. כדאי לצפות בסיטואציית משחק ולראות עם כמה ילדים הוא מתחבר. האם הוא תמיד בוחר את אותם חברים או שהוא מגוון, שכן בביה"ס הוא יידרש לשתף פעולה עם ילדים שונים, כמו בעת למידה בקבוצות. בן השש אמור להיות מסוגל להבין ולקבל חוקים חברתיים, לרסן תכונות כמו תוקפנות,

רכושנות ושתלטנות ביחס לילדים אחרים ולהיות מסוגל לוותר ולחלוק. אודות כדאי להתעניין גם דרך הילד וגם דרך הגננת כדי לסייע בתחום החברתי, ההתרחשויות בגן. חשוב שתהיה עקביות וסדר יום קבוע: שעה קבועה ללכת לישון ולקום בבוקר.

יציאה – הזמנת חברים הביתה,

הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים מומלץ לספק לילד ברור משותף באמצעות עזרה בעת קונפליקטים עם חברים למקומות מפגש עם ילדים. כיצד ניתן להתמודד עם הקושי על מנת לפתור אותו ולמנוע הישנותו. – מה קרה, ומלמד הצפייה בטלוויזיה לטובת זמן על ידי צמצום הקניית ערכים לפעילות משותפת אקטיבית – בגיל צעיר הורים צריכים לשמש מעין משרד

הקניית ערכים של למידה ביחד משחק. שידוכים, לקחת את דף הקשר ולשאול את ילדם "עם מי אתה רוצה להיפגש"? "מי מוצא חן בעיניך"? יש ילדים שמעדיפים שילדים יבואו קודם כל אליהם הביתה, משום שכך הם חשים בהדרגה הם ייחשפו למשפחות של אחרים ורצוי לאפשר להם את זה. בטוחים יותר ולסביבות שונות. עוד כמה נקודות חשובות: ככלל, ההורים בשיתוף עם הגננת ופסיכולוג הגן אמורים לקבוע האם הילד הנו בשל לעלות לכיתה א.' כאשר מאותרת בעיית בשלות, הרי שלמען טובת הילד כדאי לשקול להשאירו שנה נוספת בגן. עם זאת, יש לציין כי בעיית בשלות המתקיימת בתחום אחד בלבד, אינה מצדיקה

 חשוב מאוד להבחין בין בעיית בשלות לבין ליקוי התפתחותי. בנוסף, לרוב הישארות בגן. כאשר מדובר בליקוי התפתחותי הישארות בגן לא בהכרח תועיל לילד, ועלולה אף להזיק.

קיימים מספר משתנים נוספים שעשויים לעזור בגיבוש ההחלטה: הגיל – ילידי סתיו (נובמבר-דצמבר) נחשבים ילדים צעירים, ובמקרים רבים ההורים יכולים

להשאירם שנה נוספת בגן על דעת עצמם.

זה עלול לפגוע והוא נשאר בגן, – כשחבריו הטובים של הילד עולים לכיתה א'

החברים בביטחונו העצמי.

המראה החיצוני – אם הילד קטן וחלש או לחילופין נראה גדול וחזק, יש להביא זאת בחשבון. שיכול לנבא את המוטיבציה שלו בכל – כדאי להתייחס לרצונו של הילד,

הרצון של הילד הקשור למשימות לימודיות בכיתה א.' מוטיבציה כזו היא מאוד משמעותית ביכולת שלו

להתגבר על קשיים שייתקל בהם. מדובר בנתון חשוב אך לא תמיד קובע, כי בסופו של דבר,

ההורים הם אלה שצריכים לקבל החלטה. הזמן – מובן שההחלטה אינה מתקבלת על פי קריטריון אחד אלא על פי שקלול של מספר

גורמים, והיא עשויה להשתנות במהלך החודשים הקרובים עד פתיחת שנת הלימודים,

בעיקר אם מזהים את הבעיה ומסייעים בידי הילד. שלושה חודשים בגיל זה משולים כמעט

בספורט

מרפאה בעיסוק,(גננת שיח,

אפשר להיעזר בגורמים טיפוליים ולכן, לשנת חיים, טיפולי ועוד.) הורה בדרך לבית הספר…

המעבר לכיתה א' אינו עובר על הילד בלבד. מדובר בתהליך משותף בו גם ההורים נדרשים "לצאת שהילד מתחיל שלפעמים קשה ומעציבה אותם, לעובדה, להסתגל למצב החדש, זהו עוד כל כולו להם בלבד. "שייך" שאינו אינו תלוי בהם כבעבר, שמחוץ לבית, לעולם" למעשה תהליך טבעי – כל ילד אמור לעשות בשלב זה את הצעדים לקראת יתר אוטונומיה, כשבסוף התהליך יהיה אדם העומד ברשות עצמו. חשוב לזכור כי המפגש העתידי שלכם עם ביה"ס מעמיד אתכם עם זיכרונות מהצלחות, כישלונות, ציפיות שלכם מעצמכם ומאחרים שהופנו כלפיכם. כמו כן, קיימת התמודדות עם מערכת החינוך הפורמאלית. הורה ששולח את הילד לכיתה א' אמור להיות מוכן ל"שותפות" להורה רצף רגשי, השותפות עם ביה"ס תאפשר עם מערכת החינוך בקביעת עתיד ילדו. ערכי וחברתי ותפחית קונפליקטים בין המערכת המשפחתית לבין המערכת הבית – ספרית, ותאפשר בסיס לצמיחת עצמי בריאה יותר של הילד. שלא נשכח… כתה א' מותאמת לילדים הנכנסים לכיתה א!' היא מותאמת לגילם ולמאפייני ומהנה לילדים. מאתגרת, היא חוויה מרתקת,

כתה א'

 הבשלות שלהם. הילדים סקרנים, מלאי כוחות ורוצים ללמוד. עם תמיכת המורים וההורים, כתה א' אמורה להיות שנה מוצלחת לילדים. ושנים רבות של למידה ההורים והמורים, לכל הילדים, בברכת כניסה מוצלחת לכתה א' מהנה בהמשך…

קישורים:

הורים לקראת כיתה א:'

https://www.mkm-haifa.co.il/schools/ofarim/ktiva/class_a/02.doc

שירות פסיכולוגי חינוכי, רח' חומה ומגדל 9 חולון, טלפון: 03-5011110 © כל הזכויות שמורות לשפ"ח חולון

מאת: קלי קלולי, לקרוא ולגלות את העולם בקלי קלות

בהתייחסות למושג 'הכנה לקריאה' קיימות שתי תפיסות עיקריות, האחת, מתייחסת לצורך להכין את הילד לקראת לימוד הקריאה (עדיין לא מלמדים לקרוא), והשנייה, מתייחסת לצורך ללמד את הילד לקרוא כך שיגיע לכיתה א לפחות עם קריאה חלקית.

מדוע חשוב לעשות הכנה

לכל פעולה אשר אנו עומדים לעשות קודמת פעולת הכנה. לדוגמה: אישה לקראת הלידה לוקחת קורס הכנה ללידה, או לפני הכנת עוגה חייבים לאסוף את הצרכים ולהכין את כלי העבודה.

הכנה מקדימה נעשית בכדי להבטיח שבעת ביצוע הפעולה יתקיים התהליך באופן יעיל וללא תקלות. מהלך ההכנה לפעולה, מאפשר איתור מוקדי קושי ותקלות שונות שעלולות להשפיע על התוצאה.

הכנה לקריאה מהי?

כמו בכל הכנה כך גם בהכנה ללימוד הקריאה, ישנה חשיבות גדולה להכנת הילד לקראת לימוד קריאה על מנת לנסות ולהבטיח שתהליך הלימוד יעשה בצורה מיטבית.

לימוד הקריאה משלב מספר יכולות קונטיביות וכל אחת מהן חשובה לתהליך השלם, מטרת ההכנה ללימוד הקריאה היא בחינה ואיתור של אותן יכולות.

במהלך ההכנה ללימוד הקריאה הילד מקבל תרגילים בצורת משחקים ודפי עבודה אשר מטרתם לבחון את תפקודן של אותן יכולות קונטיביות.

הכנה מוקדמת מדי

את תהליך ההכנה לקריאה רצוי להתחיל רק בשלב בו הילד כבר בשל ללמידה ומראה יכולות ריכוז ומגלה עניין פנימי בלמידה שהיא מעבר למשחקים כמו מכוניות ובובות.

במידה וההכנה נעשית בשלב בו הילד עדיין אינו בשל יכול להיגרם נזק. לילד מודבקת תווית של ילד לקוי, הוא 'זוכה' להתייחסות בהתאם והערך העצמי שלו יורד בעיני עצמו ופעמים רבות גם בעיני בני משפחתו.

הכנה לא נכונה לקריאה

אם מתייחסים לתהליך ההכנה לקריאה לפי התפיסה השנייה, לימוד קריאה, משמע שמלמדים את הילד להכיר את האותיות, להתאים צליל לאות ולחבר צלילים למילה.

כאשר הילד עדיין אינו בשל לתהליך הקריאה שבו נדרש ממנו התאמת צליל לאות, חיבור של צליל ניקוד לצליל אות, וחיבור צלילים למילה, אז הוא חווה תסכול כיוון שאינו עומד בציפיות של הוריו ושל המערכת החינוכית. כתוצאה מחוסר ההצלחה חווית הקריאה אשר הייתה צריכה להיות חוויה מהנה, הופכת לחוויה מתסכלת אשר הילד מנסה להתחמק ממנה ועשויה להיזכר לאורך זמן.

לסיכום, כל דבר חשוב שיעשה בזמן המתאים. תהליך ההכנה ולימוד הקריאה הינו תהליך עדין, בתחילתו קשה לזהות אם הילד בשל, לא בשל, לקוי וכד' ולכן כל פעולה שעושים וכל דרישה מהילד לביצוע חייבת להיעשות במשנה זהירות והתגובות מולו צריכות גם הן להיות בהתאם.

בכל מקרה, כאשר רואים שמתעורר קושי כזה או אחר, כדאי לפנות לגורמים מקצועיים.

ישנן שיטות להכנה לקריאה לפי מודל ההתאמה האישית. בשיטות אלו הילד מקבל חווית למידה מהנה התורמת לשיפור הזיכרון ובה כל ילד יכול למצוא את קצב הלמידה הנכון עבורו.

 

מאת: קלי קלולי, לקרוא ולגלות את העולם בקלי קלות

הקריאה היא מיומנות שכל תלמיד נדרש לה בלימודיו בבית הספר. רכישת הקריאה תשיג את מטרתה כאשר התלמיד יקרא בשטף ובקצב קריאה המתאים לנורמות בני גילו, ויוכל להבין את המסר הגלוי והסמוי בטקסט. הבנת הנקרא היא המטרה שאליה צריך לשאוף כל תלמיד.

כולנו יודעים ומבינים שללא קריאה אין אפשרות להסתדר כיום בעולם המודרני. נכון הוא שהטכנולוגיה המתפתחת בצעדי ענק תוכל יום אחד לקורא בפנינו את הטקסטים הנדרשים לנו. אך בכל זאת למרות שאנו נוסעים במכוניות לא ויתרנו על ההליכה ברגל וכך לא נוותר גם על יכולת הקריאה והכתיבה שלנו. כל ויתור כזה יעשה אותנו יותר תלותיים. ובכלל משהו עדיין צריך יהיה לדעת לקרוא ולכתוב כדי לפתח את הטכנולוגיה.

השנה הראשונה בלימוד הקריאה מוקדשת להכרת אבני היסוד של הקריאה – אותיות וצלילים, לחיבורם ליחידות משמעות שהן מילים, משפטים וסיפורים, ולרכישת אוצר מילים מילולי, זיהוי תבניות מילים כתובות וקריאה בשטף.

מדוע חשוב כל כך להגיע לשטף קריאה?

מהירות הקריאה הולכת ומשתפרת משנה לשנה. ככל שהילד מכיר יותר מילים, מבין את משמעותן, מזהה אותן במהירות, מצליח לשלוף אותן מהזיכרון באופן אוטומטי, כך עולה שטף הקריאה. כאשר כל אלה מתקיימים בקריאה, הקורא יכול להפנות קשב לתוכן הטקסט, יכול לקשר אותו לידע קודם ולהבנו גם ברמת התוכן הגלוי וגם ברמת המסר הסמוי.

כיצד משרת אותנו שטף הקריאה בחיי היום יום?

בחיים המודרניים, הקשר שלנו אל העולם נעשה ברובו ע"י תכנים כתובים. כמות הטקסטים הכתובים שאנו נדרשים לקרוא מידי יום רק הולך וגדל. כדי שנוכל להקיף את כל כמות הטקסטים הכתובים נדרשת מאתנו יכולת קריאה וסריקה מהירה של עיתונים, ספרים, מאמרים באינטרנט, כתוביות על שלטי חוצות, קריאה תוכן על תוויות מזון ותרופות, מילוי טפסים ועוד ועוד.

מה קורה בבית הספר?

הלימודים בבית הספר והערכת התלמיד נעשית בעיקרה על ידי הישגיו הלימודיים בכתב. התלמידים נדרשים לקרוא, לסכם ולענות. המבחנים הנערכים בכתב דורשים קריאה מהירה של טקסטים ספרותיים ועיוניים, וככול שעולים בכיתות גם הדרישות עולות.

כדי לעמוד בצפיות של מערכת החינוך צריכים התלמידים שיהיה להם שטף קריאה התואם את דרישות הגיל ודרישות מערכת החינוך. במידה והקריאה תהיה איטית מן הנדרש הילד לא יוכל לסיים את מטלות הקריאה והכתיבה בזמן והוא יסווג כאילו הידע שלו לוקה בחסר.

מהי תגובת הסביבה?

כשקורא אינו מצליח לקרוא בשטף ואינו מבין את הנקרא, הקריאה מעייפת אותו, הוא לא נהנה מהעיסוק בה, הוא מרגיש מתוסכל ואינו מוצא בה טעם. כתוצאה מכך הוא נמנע ככל יכולתו מקריאה ונמצא בפיגור אחרי בני כיתתו במטלות הקריאה. המורים מתקשים להעריך את הישגיו והציונים שהוא שמשיג במבחנים לרוב נמוכים.

התגובות לא מאחרות לבוא: הסובבים אותו, מורים, הורים ובני משפחה אחרים מכנים אותו "עצלן", אומרים עליו שהוא "לא מממש את יכולותיו", דורשים ממנו לקרוא הרבה ספרים, ועוד, ועוד, ועוד, כיד הדמיון הטובה.

והילד – מהן תחושותיו?

הילד הקטן מתקשה לעמוד מול המתקפות המתמשכות. הוא מנסה, מתאמץ, משתדל, מתקדם בצעדים קטנים אבל האחרים מתקדמים בצעדי ענק והפער בינו לבינם רק הולך וגדל. הערך העצמי של הילד חסר האונים הולך ויורד והישגיו הלימודיים והחברתיים יורדים אף הם.

מתיאור המצב אפשר להבין שהילד העומד חסר אונים מול המערכת לא יכול להיחלץ מן המצב בכוחות עצמו ללא עזרה מתאימה. עזרה מתאימה היא בחירת כלים (משחקים וטקסטים) שיעזרו לילד לשפר את קריאתו.

מגוון הכלים לתרגול קריאה הינו רב והמבחר גדול מאד. אך לא כל הכלים יעילים וטובים וכמה מהם לא רק שלא משיגים תוצאות, אלא גורמים לילדים תסכול וגורמים להם להמנע מתרגול קריאה.

כיצד תדעו איזה כלים יעזור לילדכם ואילו כלים הם בעלי יעילות נמוכה?

לחצו כאן על מנת לדעת מה עושה כלי לתרגול קריאה לכלי טוב וכיצד תדעו להמנע מרכישת כלים אשר ישיגו את התוצאה ההפוכה.

על כן בבואכם לבחור כלים לעזרה כדאי לנהוג במשנה זהירות, שהרי הפעם תרצו שילדכם יחווה הצלחה. אתר קלי קלולי מתמחה בפיתוח כלים חווייתיים המותאמים להתקדמות בקצב אישי של כל לומד.

עורך: מרין ליבמן – פסיכולוגית קלינית   

כיצד הורים יכולים לסייע לילד בהתפתחותו התקינה? איך ניתן לעזור לילד לבנות דימוי עצמי חיובי ולחזק אצלו חווית למידה מהנה? איך ניתן לשלבו ביתר הצלחה בכיתה א'?

המעבר לבית הספר ולכיתה א' הוא צומת חשוב בחיי הילד והמשפחה. זהו מעבר משמעותי למערכת אחרת, פורמאלית ותחרותית ולא פעם יש לשקול את המעבר בשנית ולאו דווקא לדחוף בכל מחיר.

הבשלת אבני דרך בהתפתחות חשובות ליכולת הלמידה של הילד, כאשר קצב ההבשלה משתנה בין הילדים.

היום, יותר מתמיד, אנו מודעים לחשיבות של הבשלה נוספת, אך גם אם הבשלות לכיתה א' אינה מושלמת, ניתן לעזור לילד ולקדמו בהשגת הרף המקובל.

להורים תפקיד חשוב בקידום ילדיהם והתפתחותם התקינה, כשאחד המרכזיים בהם הוא לסייע לילדם לבנות דימוי עצמי חיובי ותחושה עצמית טובה.

ילד בעל דימוי עצמי חיובי מסתגל טוב יותר למסגרות שונות ולדרישות משתנות ומגלה סקרנות ועניין בלמידת דברים חדשים, עצמאות גבוהה יותר, עלייה ביכולת ההתמדה ובטחון עצמי ביכולתו להצליח.

מספר עקרונות מנחים יכולים לסייע להורים במילוי תפקידם זה:

  1. חשוב לזכור כי עידוד איננו לחץ. עידוד משמעו לתמוך ברגעי כישלון, הצלחה חלקית ולאו דווקא במקרי הצלחה וניצחון.
  2. התחשבות בקצב של הילד וצרכיו – דחיקה, האצה והעמדת ציפיות לא ריאליות עלולים לשבש ולקלקל ובוודאי לא להשיג את מטרתם.
  3. מתן משוב לילד – הפגנת התפעלות מלאכותית במקום שהתפקוד אינו מצדיק זאת אינו תורם ואינו מקדם. משוב חיובי ניתן לייחס למאמץ, יוזמה, השקעה, התקדמות ולאו דווקא להישגים. חיי היום יום מספקים הזדמנויות רבות ללמידה והעשרה. איזון נכון בין הצורך להיות עם הילד כמטרה בפני עצמה והצורך לקדם ולטפח, מאפשר יצירת אווירה אשר מקדמת צמיחה והתפתחות אצל הילד.

כיצד ההורים יכולים לעזור?

בחלק הראשון של המאמר סקרנו את תחומי התפקוד התורמים לבשלות ומוכנו לכיתה א'.
להלן מספר דוגמאות לגבי הדרכים בהן יכולים ההורים לתרום בכל אחד מהתחומים:

  • בתחום הפיזיולוגי – ניתן לספק לילד הזדמנויות להתנסות במוטוריקה גסה. בגן המשחקים – טיפוס, זחילה, הליכה בשיווי משקל, רכיבה על אופניים. בתחום המוטוריקה העדינה אפשר לעזור ולקדם ע"י מתן הזדמנויות ועידוד לעבודות צבע, ציור, גזירה, הדבקה, פלסטלינה ועוד.    
  • בתחום החברתי – רצוי לספק לילד הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים ולעודד אותם בהתאם לרמת ההתפתחות של הילד– להזמין חברים, לצאת למקומות מפגש של ילדים מחוץ לבית, לאפשר לילד משחק עם ילדים בגילאים שונים ולא להסתפק ב'נוחיות' שהילד יושב בשקט מול הטלוויזיה ואינו מטריד את מנוחת ההורים. במהלך אינטראקציה עם ילדים, רצוי שההורים ישימו לב ויעודדו משחק חברתי משותף, הדדיות, יכולת להגיע לפשרה ועוד.  

 בתחום השכלי – רצוי לעזור ולקדם את פיתוח השפה בכך שההורה ירבה לשוחח עם הילד בשפה ברורה, מובנת ותקינה, יקריא לילד סיפורים וישוחח עמו על הנקרא, ישחק משחקי מלים (הפכים, דמיון, שוני), ישתמש במושגים, יעודד את הילד לספר חוויות, יפתח ויעודד סקרנות ויענה בסבלנות על כל שאלה של הילד ברמה המתאימה לגילו. בלימת סקרנות מונעת מהילד להמשיך ולשאול ומצמצמת את התעניינותו.  

בתחום הרגשי – אפשר לעזור בפיתוח עצמאות– העברה הדרגתית של תפקידים שהילד מסוגל לבצעם ועמידה על ביצועם, הצבת גבולות ודרישות המתאימות לגיל, הימנעות ממתן 'שוחד', הקניית ערכים – של רצון לדעת, ללמוד ביחד, ערכים של פעילות משותפת ולא של פסיביות.

דרישות ביה"ס מהילד

בבית הספר הילד מתמודד עם חוקים ונהלים רבים וחדשים של ביה"ס, למשל – ישיבה בכיתה במהלך שיעור והתנהלות בו. הילד לומד להתמודד עם דמויות סמכות שונות – מנהלת, מחנכת, מורים מקצועיים.

מבנה השיעור מכיל ציפייה לרמת ריכוז למשך כל השיעור ושמירת ריכוז לאורך היום. מרבית האינפורמציה מועברת באופן מובנה. ההסברים ניתנים על פי רוב בקבוצה ומערך החיזוקים אינו מיידי ובעל אפיון מצטבר.

מבחינה מוטורית, עסוקים הרבה בכתיבה ופעילויות מוטוריקה גסה מוגבלות להפסקות ושיעורי התעמלות. המשחק הופך לכלי בעדיפות שנייה בסדר היום של בית הספר. הזמן המוקצב למשחק שונה באופן ברור מהזמן ללימוד.

מבחינה חברתית הקריטריונים לבחירת חברים משתנים והילד נחשף להתנהגות חברתית מורכבת סביבו.

שילוב הילד בכיתה א'

שני נושאים עיקריים חשובים ובעלי השפעה בתהליך שילובו והסתגלותו של הילד לבית הספר:

  1. ציפיות  
  2. תקשורת ושותפות עם מערכת החינוך

ציפיות

הציפיות של הורים מילדם הן חלק מתהליך תקין של גידול ילד. הן קיימות מרגע הלידה ועוד לפני כן.הן חשובות ומשמשות כמגדלור המתווה לילד את דרכו. אנו חיים בחברה הישגית ויודעים כמה השכלה והישגים חשובים לעתידו של הילד.

ילד שלא מצפים ממנו לא ישיג. עם זאת, חשוב לשים לב שציפיותינו לא תהיינה גבוהות מדי, נוקשות מדי ולא מותאמות ליכולתו של הילד.
הבית ובית הספר: שותפות או קונפליקט

שותפות אינה בהכרח הסכמה מלאה, אלא הכרה בכך שלבית ולבית הספר אינטרס משותף – טובת הילד.

גם במקרים של אי הסכמה, המטרה היא ליצור המשך דיאלוג. יש לזכור כי בעיקר בכיתות היסוד ועל אחת כמה וכמה בכיתה א', המורה הוא המבוגר המשמעותי עבור הילד במשך יום הלימודים.

למורה השפעה על תפקודו הלימודי והרגשי של הילד. הילד הוא זה הנדרש לתפקד בשתי המערכות ולכן יצירת רצף של הערכה, כבוד ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר הינו הכרחי, בשני הכיוונים.

מאת: קלי קלולי, לקרוא ולגלות את העולם בקלי קלות

לימוד כתיבת אותיות בעברית איך הכל התחיל

המצאת הכתב לא נולדה ביום אחד, מציור ועד הכתב בן ימינו. ציידים סיפרו את סיפורו של הצייד בציור של אירוע על קירות המערות. במצרים העתיקה כתבו בתחילה בעזרת ציורים – כל ציור הביע מילה. יתרון השיטה היה ביכולת להעביר מסרים פשוטים שקל להבינם.

אולם בכתב הציורים לא ניתן היה להעביר במדויק זמנים, רגשות ומחשבות, הכתיבה ארכה זמן רב, ומקבל המסר צריך היה להפעיל מערכת ניחושים לגבי כוונת הכותב.

מציור לכתיבת אותיות

עם התפתחות התקשורת הכתובה, התעורר צורך במסרים מדויקים יותר, שהוביל בסופו של דבר לפישוט סימני הכתב עד לצורתו בעת הזו. אך אם בעבר הכתב היה מוחשי ועזר בהבנת המסר, הרי שהאותיות בצורתן היום הן מופשטות, כלומר אין בצורת האות דבר שיכול להזכיר את שמה ואת הצליל שהיא מייצגת.

עשרים ושבע סימנים מאפשרים להגיד הכל

לעומת חסרונו של כתב הציורים, היתרון הגדול בכתב בן ימינו הוא שיש בו מספר מצומצם של סימנים שמהם ניתן להרכיב כל מילה. בעברית, מערכת הכתב כוללת עשרים ושבע אותיות, כולל אותיות סופיות, וזהו הבסיס המאפשר לימוד כתיבת אותיות בעברית.

בסך הכל עשרים ושבע אותיות המהוות שער לקריאה ולהבנת מסרים מדויקים, שער אל עולם הידע. עשרים ושבעה סימנים שמאפשרים לכל אדם לקרוא ולגלות את העולם. עשרים ושבעה סימנים שבעזרתם הידע הופך להיות נחלתו של כל אדם שיודע להשתמש בהם. עשרים ושבע סימנים המאפשרים לכל אדם לשלוט בגורלו.

אם זה כל כך פשוט, אז מדוע קשה לזכור?

רוב הילדים לומדים להכיר את האותיות וצליליהן ואינם מתקשים בזכירתן ובכתיבתן, אך ישנם ילדים שמתקשים בזכירת האות וכתיבתה. לקושי זה אין קשר ליכולות הלימודיות של הילד.

27 האותיות בנויות ממערכת קווים מאונכים, מאוזנים ואלכסוניים, ונבדלות ביניהן במספר הקווים, במיקומם, באורכם ובכיוונם.

איך מאפיינים הללו משפיעים על יכולת הזיכרון?

יכולות להיות מספר סיבות לקושי:

  1. הזיכרון הראייתי של הילד חלש ולכן התבוננות באות אינה מספיקה כדי לזכור את צורת האות.
  2. לילד אין הבחנה בכיוונים ולכן הוא מתקשה לזכור את כיוון הכתיבה.
  3. המילה המייצגת את שם האות נמצאת במאגר המילים של הילד, אבל הוא לא מצליח לקשר בין השם לצורתה של האות.

איך מתגברים על הקושי של זכירת כתיבת האות?

היום לימוד כתיבת אותיות בעברית הינו דבר שכל ילד נדרש לו, אך חלק מהילדים מתקשים במשימה זו. מכיוון שאלו הן הדרישות מצד מערכת החינוך, עלינו לעזור לכל אחד ללמוד לכתוב. לכן פיתחנו דרכים שיש בהן כדי לעזור לילדים ללמוד לזכור כיצד כותבים באמצעים חווייתיים.

הורים יקרים,

מאמר זה מיועד להורים לילדים שעולים לכיתה א'.

במאמר תוכלו ללמוד כיצד להתכונן לשינוי המרגש בשלב זה של החיים

הכנה לכתה א' הוא כינוי לשלב התפתחותי, בו הילד בשל לעבור מן הגן אל בית הספר.

השינוי במסגרת החינוכית חל סביב גילאי 6-7 שנים. לא מדובר על "שלב התפתחותי" מוגדר, אלא על תהליך הדרגתי שהוא אפילו רחב יותר, ומתרחש בין גילאי 5 ל-8 שנים. בתקופה זו מתפתחים ומבשילים יכולות וכישורים המאפשרים לילד ללמוד מיומנויות שונות. למשל, היכולת לשבת ליד השולחן למספר שעות ביום, היכולת להתרכז ולהקשיב למורה, היכולת לציית להוראות ולעמוד במשימות שונות ועוד. בנוסף, בגילאים אלו אמורה להבשיל גם יכולתו של הילד להסתגל לשינויים.

אז מה נדרש מילד לדעת בעת כניסתו לכיתה א'?

קיימות מגוון יכולות הנכללות תחת השם הכללי "מוכנות לכיתה א'", בהן יכולות פיזיות-מוטוריות, יכולות קוגניטיביות (חשיבתיות)-שפתיות, יכולות רגשיות וחברתיות. כאשר קיים חשש שילד בגן חובה אינו בשל לעלות לכיתה א', נהוג לערוך לו אבחון בשלות, הכולל הערכה מקיפה של כל אחד מן התחומים הללו. אתן כמה דוגמאות ליכולות הנדרשות מן הילד בכל אחד מן התחומים:

יכולות פיזיות-מוטוריות – מוטוריקה גסה: הליכה קדימה ואחורה בקו ישר, קפיצה, דילוג, ריצה. מוטוריקה עדינה: אחיזה נכונה של העיפרון, שליטה בתנועות ציור וכתיבה, גזירה, הדבקה.

יכולות קוגניטיביות – הילד מעוניין ללמוד, מסתקרן ושואל. בעל יכולת לחשוב חשיבה לוגית, ולהבין באופן מופשט והגיוני, יכולת התמצאות במרחב, טווח תקין של ריכוז וקשב, הפרדה בין עיקר לטפל, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי (חזרה על 6 פריטים, חזרה על משפט מורכב). יכולת כללית לשמירה על סדר וארגון, יכולת התארגנות טובה.

יכולות שפתיות – אוצר מילים רחב והיכרות עם מושגים (הפכים, צבעים, צורות, שמות של קטגוריות כמו "חיות", "כלי תחבורה"), יכולת להגדיר הגדרה פשוטה, יכולת לתאר תמונה במספר משפטים. הבחנה שמיעתית (בין מילים דומות, כמו: דג-דק, קוף-תוף), ניצני אוריינות – בשלות לרכישת קריאה וכתיבה, למשל: מודעות פונולוגית (זיהוי של הצליל הפותח או הסוגר במילה, חריזה, חלוקת מילים להברות).

בשלות רגשית וחברתית – יכולת הסתגלות למערכת החדשה ולדרישותיה, מיומנויות חברתיות, יכולת התמודדות עם שינויים, פתרון בעיות, דחיית סיפוקים, עצמאי ובעל בטחון עצמי.

תחום נוסף שקיים הוא יכולת חשבונית (או "מוכנות לחשבון"). למשל, חשוב שהילד ידע לספור קדימה ואחורה (גם מעבר ל-10), למנות פריטים קדימה ואחורה (עד 10), לזהות ספרות (שיום וכתיבה), יהיה בעל תפיסה שמיעתית (איזה מספר בא אחרי 5? איזה מספר בא לפני 8?), יכולת התאמת כמות, יכולת לפתרון בעיות פשוטות.

במהלך בדיקה של תחומים אלו ניתן לבדוק מהן הנקודות ה"חזקות" ומהן הנקודות ה"חלשות" ובכך לעזור לילד ולקדם אותו (למשל על ידי מתן טיפול של קלינאית תקשורת לשיפור יכולות השפה, מרפאה בעיסוק לשיפור החלק המוטורי ויכולת הארגון, או מורה להוראה מתקנת.

משתנים חשובים נוספים אשר נלקחים בחשבון בהחלטה על מעבר לכיתה א', דווקא לא קשורים לבשלות יכולות הלמידה. כדאי לבדוק למשל מה יקרה עם החברים הקרובים מן הגן, האם הם עולים לבי"ס או נשארים שנה נוספת בגן. כדאי גם לבדוק עם הילד מה רצונו – להישאר שנה נוספת בגן או לעלות ל-א'. בכל מקרה של התלבטות אם הילד מוכן ובשל לעלות כיתה א' או שכדאי שיישאר שנה נוספת בגן, כדאי ורצוי להתייעץ גם עם הגננת, שמכירה אותו היטב, וגם עם פסיכולוגית הגן.

במקרה של ילד אשר נמצא בטיפול אצל קלינאית תקשורת – ניתן לשקול ביחד איתה מה יכול להיות הכי טוב מבחינת הילד וכיצד ניתן לקדם אותו במידת הצורך.

לפניכם מספר דוגמאות שניתן להתחיל כבר בחופשת הקיץ כדי לייעל את ההכנה לכיתה א' והשינוי שעתיד לקרות:

> קריאת ספרים משותפת: מומלצת מגיל ינקות, ויתרונותיה גדלים עם גיל הילד. הקריאה מאפשרת להורה ולילד זמן איכות שקט יחד. הילד נהנה מחוויה רב חושית – חיבוק ההורה, דפדוף בספר, התבוננות בספר ושמיעת קולו של ההורה. מעבר לכך, לקריאה בשמות הפריטים והדמויות, לתיאור המתרחש בתמונה ולהקראת הטקסט, חשיבות רבה להתפתחות השפה של הילד.

> בניית לוח שנה עם הילד: במהלכה הילד לומד מהו מושג ה"זמן", לומד להיערך לדברים, לבנות אסטרטגיות למידה, לומד את המספרים, ובנוסף מבצע מספר משימות בכל יום עד לכניסה לכיתה א' ובמהלכה.
לפניכם דוגמה ללוח שנה שמתאים לילדים: https://lp.vp4.me/fhag

ואם בכל זאת, הילד לא מוכן לכיתה א', מה עושים?

ניתן לפנות לייעוץ אצל קלינאית תקשורת, במסגרת הטיפולים הוא יוכל ללמוד בדרך של משחק והנאה, היכרות עמוקה יותר עם האותיות, העשרה שפתית, פיתוח מודעות פונולוגית ומורפולוגית של השפה (יחיד / רבים, זכר / נקבה), פיתוח יכולות אוריינות ומוכנות לקריאה, אוצר מילים, חריזה, מילים נרדפות, ועוד ועוד.

זכרו כי המטרה היא לאפשר לו השתלבות קלה ונוחה יותר, העלאת רמת הביטחון ושמחה בשגרת יומו החדשה.

בהצלחה!

שָׁרוֹן כִּתָּה א'

עִדְכּוּנִים & נְיוּזֶלְטַר

כל הזכויות שמורות לשָׁרוֹן כִּתָּה א' 2022 ©

דילוג לתוכן